תכנון של מבנה מתחיל בדרך כלל ע"י אדריכל. התכנון כולל את תכן הדירות או המבנה, מספר קומות המבנה, חזיתות וחתכים להבנת המבנה.

לאחר השלמת תכנון האדריכלי של המבנה, מתחיל מהנדס קונסטרוקטור את חלקו בתכנון. תפקידו של המהנדס הוא לתכנן את שלד המבנה בהתאם לתקן הישראלי.

קונסטרוקטור הוא מהנדס בוגר הנדסה אזרחית המתמחה בתחום קונסטרוקציה. בשלב ראשון לאחר קבלת תכנית האדריכלית, הקונסטרוקטור "מנקה" את התכנית מכל החלקים הארכיטקטוניים של המבנה כגון תיאור החדרים, הריהוט המידות וכו' בכדי לקבל את מסגרת הבניין הכולל את הקירות החיצוניים. בשלב זה, המהנדס ממקם את עמודי המבנה הנדרשים לתמיכת רצפות ותקרות הבניין. לאחר אישור מיקום העמודים ע"י האדריכל, מתחיל שלב חישוב הסטטי.

במסגרת החישוב הסטטי בודק מהנדס בניין את עובי הרצפות והתקרות הנדרשים, את מידות העמודים הנדרשים וכן קירות הנושאים של המבנה.

רוב משרדי תכנון קונסטרוקציה נעזרים בתוכנות מחשב ייעודיות לתכנון קונסטרוקציה של מבנים. הקונסטרוקטור מכין מודל של המבנה הכולל את קירות הבטון, עמודים ותקרות ובעזרת התכנה ההנדסית מחשב את המאמצים באלמנטים אלו ואת הברזל הנדרש בהם. המאמצים וכמות הברזל חייבים כמובן לעמוד בדרישות התקן הישראלי.

בנוסף לחישוב של כל חלק במבנה כמו העמודים והתקרות, מחויב מהנדס הבניין לחשב את המבנה בכללותו לעמידה ברעידות אדמה. במסגרת החישוב הקונסטרוקטור מחשב את הכוחות הפועלים על בסיס הבניין בעת התרחשות רעידת אדמה ומתכנן את חיזוק המבנה לקבלת כוחות אלו.

לאחר השלמת החישוב הסטטי, מתחיל שלב הכנת תכניות עבודה קונסטרוקציה אשר בעזרתן בונה הקבלן את המבנה.