שיטת הבניה הקרויה פל-קל ליציקת תקרות בטון, הומצאה על ידי אלי רון בשנות ה70 של המאה הקודמת – מי שהיה מהנדס ראשי למבנים במע״צ. השיטה הוצגה כחוסכת זמן, וחומרים ולפיכך הייתה חסכונית גם בפן הכלכלי.
משרד השיכון היה היוזם הרשמי של השיטה בשלביה הראשונים, באמצעות חברת הבת מע״צ שהיתה מופקדת בימים ההם על הבניה הציבורית. כך התחיל באותן השנים השימוש בתקרות הפל-קל ומוסדות ציבור רבים נבנו בשיטה זאת, כשבהמשך הדרך אף יצא על ידי מע"צ ומשרד השיכון מדריך מע"צ לשימוש בתקרות הפל-קל.
על השיטה
מהיום שהומצאה, עברה השיטה מספר גרסאות ביצוע כשהסופית מביניהן היא גם זו שרוב בנייני הפל-קל בישראל, בנויים על פיה – ביצוע תקרה שטוחה עם חללים באמצעות ארגזי פח בעובי קטן יחסית (שנועדו גם כאלמנט עיצובי).
עיקר שיטת הפל-קל נעוצה בשימוש בפח הגלי כאלמנט קונסטרוקטיבי המחליף את הזיון האנכי ואת הזיון העליון בתקרת הצלעות. השימוש בארגזים הפתוחים בצידם התחתון יצר שיטת ביצוע שונה לעומת התקרה הרגילה. אם בתקרת צלעות רגילה, מערך הזיון של התקרה נבדק ומוכן לפני היציקה ורק אז יוצקים, הרי שבשיטת הפל-קל, נעשתה היציקה בכמה שלבים:
- תחילה הונחה רשת זיון תחתונה
- לאחריה נוצקה שכבת בטון בעובי 5-6 ס״מ
- על גבי שכבת הבטון הוצבו ארגזי פל-קל מיד לאחר היציקה כשהפתח שלהם כלפי מטה וננעץ בשכבת הבטון.
- במקביל או לאחר הנחת הפחים, בוצעה השלמה של היציקה.
בגרסאות נוספות בשנות ה-80 וה -90 נעשו מקצי שיפורים כשהחדירו ״סולם רשת מרותכת״ (אולם ללא עיגון בזיון תחתון) לצלעות, הוספה רשת זיון עליונה המיועדת למניעת סדקים, והוכנסו חישוקים בצורות שונות (גם כן ללא עיגון לזיון תחתון).
הכשלים בשיטת הפל-קל
לשיטת הפל- קל נקודות תורפה רבות המתייחסות הן להיבט התכנוני והן להיבט הביצועי, להלן מספר אספקטים להתייחסות בבחינת השיטה:
היעדר זיון לגזירה: כשל גזירה מתרחש בפתאומיות ואין לו סימנים מוקדמים ולכן הוא נחשב מהכשלים החמורים שיש. זהו כשל פריך שעלול לגרום לכשל שרשרת.
התקן בנוסף לכשלים בשיטה עצמה, ישנם כשלים נוספים העלולים להתרחש מאופן הביצוע, כגון: נעיצה אקראית ובלתי מבוקרת של הפחים, אי סדירות של צלעות הבטון (אחידות ורוחב) ולכן ההטרחות לדחייה ולגזירה גבוהות ביחס לחישוב הראשוני. חדירת בטון לחללים שבקופסאות הפח, היוצרת ״חלקי צלעות שונים״ ומגבירה את העומס על התקרה. עיוות הפחים עקב הדריכה עליהם בתהליך ההתקנה וחדירת בטון פנימה ביציקה, מערערים את השלמות הגיאומטרית של הפחים והיציבות הכללית. איכות הבטון שמתקלקלת עקב המעברים הצרים שבין הפחים שאינם מאפשרים ליצור את ״הרמוניית הבטון״ (וויברציות להוצאת אוויר מתוכו).
בעקבות התמוטטות רצפת אולם השמחות ״וורסאי״ בירושלים בשנת 2001 מונתה ועדת חקירה ממשלתית בראשות השופט ורדימוס זילר ובעקבותיה הוכן דו״ח ביניים בנושא מבנים שתקרותיהם נבנו בשיטת פל-קל, מאמר זה מתבסס על ממצאי הדו״ח. כיום, האחריות לאיתור וטיפול במבנים מסוכנים הינה של הרשות המקומית באמצעות חוק העזר למבנים מסוכנים ומאפשר לרשות לאכוף את סמכותה בעניין.
טיפול במבנים בעלי תקרות פל-קל
למרות הבעייתיות והסכנה הכרוכה במבנים שנבנו בשיטת הפל-קל, ישנן שיטות חיזוק שניתן ליישם על המבנה כדי להפוך אותו לבטוח יותר. אלה הם פתרונות הנתמכים על ידי בחינת המצב הקיים ותכנון קונסטרוקטיבי מדוקדק בטרם יציאה לעבודות החיזוק בפועל.
